פרק 29 - דיוקן האמן כאיש הנדסה

דובר 1: הנדסה נחשבת למקצוע ריאלי ומדויק אך למעשה היא מעוררת השראה ומרגשת לפחות כמו תמונה שיר או תערוכה. אלון ברנע סגן נשיא לפיתוח ונירית לבב פקר, שמובילה את מועדון האומנות, שניהם באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מספרים על הקשר המפתיע בין התחומים. כיצד השילוב הזה מאפשר פיתוח של קישורים שהופכים למבוקשים יותר ויותר בכל שוק ומדוע הנדסה למעשה יצירה.

ג'ינגל:  אפקה talk הפודקאסט של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב מדברים הנדסה

דובר 1: תספרו לנו על היוזמה להקים את מועדון הנדסה ואומנות במכללת אפקה.

דובר 2: אז האמת שאי מהחיים האישיים שלי חשוף כל חיי הבוגרים בעצם לשילוב הזה של האומנות בחיים. במשפחה שלי כולם רוקדים ומציירים ואני מהנדס. אבל כל הזמן אני רואה

דובר 1: יצאת הכבשה השחורה...

דובר 2: כן, לא אבל אני דווקא יותר מתייחס לאשתי והילדים. ובאמת כל החיים אני רואה את ההפריה ההדדית הזאת בין העולמות וממש חש אותה עמוק. כשיום אחד עברתי ביפו, ביחד עם אשתי, ופתאום אנחנו חולפים על פני הגלריה המדהימה שהייתה לנירית ביפו. פתאום הדברים התחברו לי עוד יותר חזק ואמרתי וואו, זה ממש האומנות והנדסה את זה חייבים, אבל ממש חייבים להביא את זה לסטודנטיות ולסטודנטים.

דובר 1: הם באים להיות מהנדסים להנדס למה הם צריכים אומנות?

דובר 2: כשחושבים על מה זה מהנדס ומהנדסת טובה, זה בעצם מישהו שיוצר. הוא משפר משהו יוצר משהו חדש זה לגמרי מתכתב עם אומנות. והיום אנחנו יותר ויותר רואים שנושא של כישורים הופך להיות מרכיב עיקרי במה זה מהנדס ומהנדסת טובה ולכן גם אנחנו באפקה לקחנו את זה כחלק מהתפקיד שלנו, בחינוך מהנדסים. ומה כלי יותר טוב לעשות דברים כאלה ובאמת לחבר את זה לאומנות

דובר 3: אני רואה שבמכללת אפקה מחפשים כל הזמן דברים חדשים לסטודנטים מן חדשנות איזושהי יצירתיות. היום שאני יותר מכירה אז הם לא נשארים במקום, הם כל הזמן עובדים על עוד דברים ועוד עניין לסטודנטים ועוד מקורות השראה ויש פה משהו עם האומנות שמתחבר

דובר 1: זה לא רק לנפש? זה גם לסביבה? לחברה?

דובר 2: אין ספק, זאת אומרת אומנות בכלל מתקדמת והאומנות מסוג האומנות שנירית עושה שהיא גם מתכתבת נורא חזק עם הנושא של קיימות, כלכלה מעגלית, מיחזור זה בכלל מטפל עכשיו בדברים שכולנו ערים להם, מודעים להם לבעיות הגדולות של העולם הזה win win win מכל הכיוונים

דובר 3: אז בעצם, אני אומנית רב תחומית. אני עובדת עם הרבה חומרים ובהרבה נושאים גם עיצוב וגם אומנות. באומנות, אני בעצם אוספת חומרים כלומר, כבר הרבה שנים אני אוספת חומרים שנועדו לזריקה כלומר זה יכול להיות דברים שאנשים זורקים, דברים שאני אוספת במיוחד לתחום הרבה מוסכים. כלומר, החיבור לאלון בהתלהבות שלו הייתה כי אני עובדת הרבה עם חומרים עם ברזל ועם כל מיני גלגלי שיניים אני אוספת חלקים של מנועים, של אופנועים, של מכוניות, שביל אופניים המון המון דברים יש לי מאופניים. מעבר לדברים אחרים שאני אוספת שזה יכול להיות נורות, מפתחות, שעונים, גפרורים. אני יוצרת כמעט מכל דבר שהחומר מוצא חן בעיניי ואני אוספת אותו יש לי הרבה ממנו ואז באה היצירה ואני חושבת, בכל מקרה אני התחלתי גם להזיז את ה את הפסלים שלי בכל בלי קשר לחיבור עם אלון

דובר 1: להפוך אותם לקינטיים?

דובר 3: כן, קצת קינטיים להכניס מנוע לתת לזה הליקופטר שזה מסתובב, שמלה שמסובבים אותה על התכשיטים

דובר 1: התכשיטים שלך זה גם עבודה

דובר 3: כן אני גם עושה תכשיטים

דובר 1: אנחנו שומעים אותם עושים רעש, הם גם עשויים מחומרים

דובר 3: התכשיטים לא, התכשיטים זה עיצוב אבל כמו שאתה רואה זה גם או כמו שאלון אומר זה גם מחוץ לקופסה. אני עושה גם רהיטים אני עושה גם כן מברזל, מגלגלי שיניים

דובר 1: איך נכנסת לתחום הזה? איך נכנסת לאומנות?

דובר 3: לאומנות נכנסתי, הייתי מעצבת אופנה הרבה שנים. אומנות בשבילי זה קריירה שנייה של זמן של חיפוש עצמי. מה באמת אני רוצה לעשות, מה באמת מעניין אותי. משהו שהיצירה לא נוכחת ביום-יום ולא רק בזמן שמעצבים קולקציה או משהו כזה

דובר 1: אז הנה מסר למהנדסים שלך, אם אתם באיזשהו שלב הם מאבדים עניין בעבודת ההנדסה והתכנות והדברים האלה אז אפשר למצוא קריירה שנייה

דובר 3: מבחינתי תמיד צריך להיכנס פנימה ולדעת מה מעניין וכיף ויש התלהבות ביצירה בכל דבר שעושים לכן אצלי היה תהליך שהגעתי לאומנות. אני באה מבית שברקע שלי, אבא שלי היה בונה תפאורות, היה לו בית מלאכה גדול הייתי באה לעזור לו. היו באים אמנים. הוא החבר של תומרקין של כל מיני, גם משוררים. אז נחשפתי לזה בבית

דובר 2: נגעת בנקודה מאוד מעניינת של ההשתנות והצורך ללמוד זה מאוד מאפיין את העולם היום גם. מהנדס ומהנדסת שיצאו לעולם רק כי מה שהם יודעים ולא יהיו מוכנים להשתנות מאוד ללמוד דברים חדשים הם לא שם הם לא יישארו, הם לא יתרמו וזה מאוד מעניין לראות גם את התהליך שנירית עברה ממצב של לעצב שמלות עם מכונת תפירה היום בכלל לעשות פסלים עם רתכת. זה  skill חדש ידע חדש צריכים את

דובר 3: לפעמים אומרים לי מלבן לשחור, שעברתי מלבן לשחור.

דובר 1: את מרגישה ככה? או שאת רואה קשר בין הדברים?

דובר 3: אני לא מרגישה, כלומר הפסלים שלי גם יש בהם רכות ועדינות כלומר אחד הדברים שמאפיינים אותם זה שרואים באמת את החומרים המאוד קשים. את הגלגלי שיניים ואת כל החומרים האלה ופתאום יוצא משהו רך. יש לי סדרה של נשים בהריון מהחומרים האלה שזה מאוד רך ומדבר או יש לי סדרה של שמלות שמתכתבת עם הקריירה הקודמת שלי מכל מיני חומרים ז"א יש איזה משהו שמבחינתי העדינות נשארה ואני לא מרגישה שזה מעבר כזה חד, מבחינתי זה איזושהי המשכיות בין חיפוש עצמי ...

דובר 1: אז מגיע אלייך המהנדס הזה ומתלהב מהעבודה שלך ופונה אלייך בהצעה משונה

דובר 3: נכון מאוד משונה ובהתחלה האמת שלא התלהבתי כל כך כי הלחיץ אותי כזה אמרתי שלא בטוח שאני יכולה

דובר 1: מה הקשר שלי לדברים האלה?

דובר 3: מה הקשר שלי להנדסה? אבל באיזשהו שלב, קודם כל אמרתי או-קיי הוא שכנע אותי כלום הוא אמר לי תנסי בואי נתנסה ביחד תראי ואיך זה הולך כלומר היה פה משהו מאוד ... איזושהי התחלה. לא באתי ממקום של אני יודעת עכשיו איך לחבר בין אומנות להנדסה אלא ממקום של בוא נבדוק את זה ביחד. כלומר אני כן אוהבת הקשר כי אני מאז ומעולם גם בתור ילדה הייתי מפרקת כל מיני רדיו, טלפון.... תמיד הייתי פותחת מפרקת מסתכלת. נורא מעניין אותי איך הדברים עובדים גם היום כל החומרים שאני אוספת ואני רואה משהו שזורקים וכל כך חבל לי שזורקים זה כל כך יפה כלומר אני מסתכלת על הדברים, איזה תהליך הם עברו בשביל להגיע להיות איזשהו חומר

דובר 1:             הנדסה כמטפורה לאומנות או אומנות כמטאפורה להנדסה ולחיים

דובר 3: נכון יש פה משהו באמת שמחבר כלומר בחיבור בין הנדסה לאומנות זה יכול להיות או שהנדסה מתקרבת לאומנות או שהאומנות מתקרבת להנדסה

דובר 1: שני המקרים מפרקים בדרים כדי להבין אותם ומרכיבים אותם מחדש כדי ליצור משהו שונה, אם אני צריך להמציא עכשיו על המקום את האנלוגיה הזאת

דובר 3: אני לא בטוחה שתמיד מפרקים אלא מחליטים משהו לבנות ליצור ואז בכלל בהנדסה לכל דבר כמענה. יש כיסא זה הנדסת אנוש, הנדסת מכונות הנדסה באה לענות על צורך, מהעולם שלי זה קצת כמו עיצוב מוצר כלומר שיש איזה מוצר ומעצבים אותו זה כבר יש בפנים הנדסה. אומנות זה לא צריך את זה, יש משהו נורא נחמד שלא צריך את זה ואז צריך לעשות בעצם מה שאתה רוצה לקוות שמישהו כן ירצה את זה אחר כך ירצה לתלות את זה לשים את זה

דובר 2: אני מאוד מכבד את מה שנירית אומרת, יש עוד איזושהי נקודה שכמעט תמיד כשאתה רואה משהו שהוא עשוי טוב. הוא עשוי ממש ממש במקצוענות משהו ברמה מאוד גבוהה הנדסה מאוד טובה אתה כמעט תמיד יכול לקשר אליו גם איזשהו מימד של יופי, תראה איזה יופי אתה מסתכל על זה וגם ברמה האסתטית משהו שעשוי ממש טוב ברמה אתה משייך אליו גם תכונות מהעולם הזה של דיבור האומנות והיופי.

דובר 1: אז מה אתם עושים במועדון הזה שהקמתם?

דובר 2:  אז מה שאנחנו עושים, זה קודם כל פנינו אל הסטודנטים והסטודנטיות ואמרנו תראו אנחנו פה בשביל לתת לכם עוד התנסויות מהעולמות שמדברים אליכם. אז באופן טבעי פנינו לכאלה שהנושא של האומנות נוגע להם באיזושהי נקודה חמה בלב. היו סיפורים מאוד מעניינים שנחשפנו אליהם תוך כדי ואז באמת יצאנו למסע משותף ביחד עם נירית להתנסות. היה מחזור אחד שהתחיל, למדנו מזה המון. תכף נירית תיתן גם את הפרספקטיבה שלה, כי לא ידענו עד כמה היא עוברת בעצמה איזשהו מסע בתוך התהליך הזה שמאוד ישפיע על מה אנחנו נעשה במחזור שעכשיו יתחיל והוא מאוד מאוד שונה

דובר 3: נכון, הפעם הראשונה זה היה כמו שאמרתי התנסות מאוד מעניינת. הם קודם כל באו אלי וראו את היצירה שלי והיינו על זה בגלריה. אחר כך הם באו פעם אחת לבית מלאכה וראו איך אני עובדת והראיתי להם כל בעיה

דובר 1: והיה להם טיפים? כזה רגע למה את לא עושה את זה ככה כאילו מהניסיון שלהם?

דובר 3: כלומר היה להם טיפים שרציתי סיפרתי שאני בדיוק הייתי יש לי כלב שרודף אחרי הזנב של עצמו והייתי צריכה לחבר לו מנוע, פסל של כלב, והייתי צריכה לחבר לו מנוע גם בלי חשמל עם בטריות ואז היו להם כל מיני רעיונות וזה תמיד כיף לשמוע רעיונות חדשים. אבל הם מאוד התעניינו בריתוך, בברנר, איך אני עובדת. הראיתי להם וראיתי שזה ממש מעניין אותם ומרתק אותם

דובר 1: בעצם מהנדסיים היום יותר מתעסקים עם תוכנה עם עולם וירטואלי מאשר עם חומרים ממש שנוגעים בהם כי יש המון הדמויות והמון פילטרים בדרך לדבר הפיזי לברזל?

דובר 2:  מאוד נכון ויש לזה כמובן את הפלוסים שלו אבל יש לזה גם את המינוסים שלו ואולי פה זה גם כן מקום שהמועדון הזה יכול מאוד לבוא לידי ביטוי העובדה שיש כל כך הרבה כלים של תכנון בעזרת מחשב והדמיה מצד אחד הופכת את העבודה של המהנדס להרבה יותר פשוטה הוא יכול לעשות הרבה יותר דברים ממה שהיה אפשר פעם דרך אגב זה מתכתב לזה למה גם המקצועות ההנדסיים היום באמת מתאימים הרבה יותר מפעם דרך אגב גם לנשים זה לא מה שחושבים מצד שני איבוד הקשר עם הפיזיקה עם המימד האמיתי מאוד גם משפיע לרעה על אינטואיציות הנדסיות וזה משהו חשוב מאד

דובר 3: הפתיע אותי שבאמת אין להם את ההתנסות הזאתי מספיק עם החומרים עצמם

דובר 1: טוב אנחנו הולכים לפי החזון של מר צוקרברג בפייסבוק לעולם למטאוורס לעולם וירטואלי לגמרי

דובר 3: וירטואלי לגמרי שלא צריך לעשות שום דבר ואני פחות מתחברת לזה

דובר 1: אלון אמר קודם שהנדסה היא יותר וירטואלית ופחות פיזית וזה יותר מתאים לנשים אבל את מסכימה איתו? את מקבלת את זה כי את מתעסקת עם דברים פיזיים לגמרי כבדים ריתוך מתכות

דובר 3: נכון אז אני מסכימה עם זה שאם הוא אומר הוא יודע שיותר נשים מגיעות ללמוד הנדסה אני יכולה להבין את זה כי הן פחות נדרשות לבנות משהו אולי פיזי אבל גם במועדון עצמו באו הרבה בחורות שמאוד אוהבות, גם אצלי יש בחורות שעובדות כלומר לריתוך זה דבר שנראה גברי ונראה מפחיד אבל הוא מאוד פשוט ומאוד קל ואני גם לימדתי את אלה שהיו אצלי בסדנה מי שיכולתי זה חלק מהעבודה כלומר זה משהו שהוא לא רק ריתוך. אני חושבת שבכלל יצירה, מה שהתחלנו לספר לך על המועדון, זה שהתחלנו לאסוף חומרים בגלל שהאומנות שלי בדרך כלל היא מיחזור יחד עם מיחזור הוספנו חומרים לקחנו רעיונות חשבנו מה לעשות והתחלנו איזשהו פרויקט שהאמת עדיין לא סיימנו אותו ואנחנו נסיים אותו שהוא מחובר עם גלגלי שיניים שלד של אפקה ותוך כדי המסע הזה שהתחלתי איתם גיליתי גם את עולם המייקרים בזכות אלון

דובר 1: טוב אז המייקרים באמת זה משהו שמחבר גם את ההנדסה התיאורטית וגם את ההנדסה המעשית וגם את היצירה של יש מאין, אנשים שבאופן גם חובבני לומדים איך לבנות דברים

דובר 3: איך לבנות דברים ואיך ליצור והאומנות משתלבת מאוד יפה כי אני למשל אני רואה לפעמים גם בעולמות של המייקרים וגם בעולמות של ההנדסה שמפעילים משהו ועושים אותו ובסוף אני רואה מלא חוטים וכבלים וברזלים והם נורא מתלהבים. זה נראה חסר צורה, מבחינתי להכניס לזה איזושהי אסתטיקה, הרמוניה, יופי, צורניות. לתוך הדבר הזה שהם עושים גם מאוד מעניין

דובר 1: אלון אתה רואה את תנועת המייקרים ככזאת שמביאה יותר אנשים להחליט שהם רוצים ללמוד את זה בצורה ממוסדת

דובר 2: בכלל אני חושב שתנועת המייקירם מייצר את המון העצמה לאנשים של תחושת מסוגלות. כי מה זה בעצם מייקר. התחלת ואמרת זה נכון זה יצירה של איזשהו יש מאין בדרך כלל בתוך התהליך הזה. ומה זה מייקר? מייקר זה מישהו שלא מפחד להתנסות במשהו חדש שהוא לא מכיר. הוא לומד תוך כדי הוא רוצה לעשות משהו אז מה שהוא לא יודע הוא מנסה להשיג, ללמוד, לעשות אז זה לגמרי בכיוון הזה

דובר 1: זה משהו גם שהוא נורא סטראוטיפי ישראלי זה לאלתר ולשפצר ולמצוא פתרונות מדברים שהם לא הפתרון המקובל הקלאסי. זה שנשבר לך חלק ואתה מדפיס אותו או שאתה בונה משהו חדש שמחליף אותו

דובר 2: אז זה מאוד ישראלי עוד לפני שידענו שקוראים לזה מייקרים. בארצות הברית בכלל התחילה התנועה לצורך העניין שגם תבעה את המושג

דובר 1: שיצאה מהתחום של הקוד ז"א זה התחיל עם קוד מחשב שאנשים למדו לתכנת ועשו פרויקטים של קוד פתוח שכל אחד יכול להצטרף ולתרום ולקחת את הפועל לכיוון שלו ואז הם אמרו או-קיי אבל אפשר לעשות את זה בעצם גם בדברים פיזיים. וגם התפוצה וירידת המחיר של אמצעי הייצור, גופה של המדפסות ושל של המכונות וכל הדברים האלה שאפשר להשיג מאוד מאוד בזול היום, נתנו אפשרות לאנשים שלא הייתה להם קודם אפשרות כזאת. אם לא הייתה לך גישה לכרסמת או מכונת CNC אז לא יכולת לגעת במתכת.

דובר 2: עוד משהו שזה עושה זה מביא את אינטרדיסציפלינריות לעולם הזה. אנחנו רואים גם דרך ההתנסות המשותפת במועדון גם עם נירית וגם בקורס מייקירם שאנחנו עושים שבאים סטודנטיות וסטודנטים מכל מיני בתי ספר ומגמות ופתאום הם נחשפים לזה שהם יכולים להיות מעורבים ולעשות דברים מדיסיפלינה אחרת. מהנדס תוכנה שלא מבין כלום בלתכנן איזה משהו פיזי פתאום בעזרת איזושהי תוכנה פשוטה, מתכנן משהו מדפיס. מהנדסת שלומד בהנדסה מכנית ופחות התמקדה בקוד פתאום רואה שיכולה לתכנת אותו בצורה פשוטה

דובר 3: יש משהו בהם מאוד נחמד בעיניי שהם מה שהתחלתי להגיד על התהליך הזה של אני קוראת לו הזזת הפסלים נאמר מבחינתי פסל זה נהדר

דובר 1: והנפשה שלהם

דובר 3: גם הנפשה וגם אפשר כל מיני דברים זה גם תנועה גם צליל גם...

דובר 1: גובלת ברובוטיקה

דובר 3: יש פה משהו של שאולם העולם שנגלה לעיני נפתח בפניי הוא מעניין אותי מאוד זה בדיוק זה כלומר אני אומרת אני רואה פסלים שהם לא סתם עומדים. שתהיה לו תנועה, שהוא יהיה מעניין שנשלב אותו עם החומרים המיוחדים האלה הממוחזרים כלומר מאוד מרתק אותי התחום הזה וזה מאוד משמח, יש בזה משהו הסקרנות ההתלהבות אצלי תמיד אני מחפשת דברים חדשים יש פה משהו מאוד מאוד משמח

דובר 1: אז הגענו מאומנות להנדסה עכשיו לתיאולוגיה. לקחת את חתיכת החול או הסיליקון ולהכניס בתוכו חיים נכון זה המיתוס המכונן של היהדות ושל עמק הסיליקון.

דובר 2: כן אז לא נדבר על הגולם מפראג אבל הפסל מאפקה נכנס עוד משהו ושמענו את זה מנירית שהיא התחילה את הצעדים בלעשות קינטיקה לפסל היא עכשיו רוצה אבל להוסיף לזה את האלמנט הממוחשב

דובר 3:קפיצים, גלגלי שיניים וכל מיני דברים שמסתובבים. שזה מכני

דובר 1: כלומר להכניס לזה את המוח

דובר 3:זה אחד הדברים שאני גם רוצה זה פחות התחום שלי אבל אני כן מתעניינת ומתכוונת לעשות את זה אבל כן יש לי את הרעיונות של מה לעשות. הפסלים שזזים, איך שאני רואה אותם בדמיון ואני רוצה לבצע את זה

דובר 2: ואם נסתכל על עוד מקום שזה מתפתח ועוד מושג שמחבר את העולמות נירית הזכירה שאחרי שיהיה מוח היא גם רוצה לראות איך הפסל מגיב לסביבה. אנחנו מכירים את זה מהעולמות שלנו של התוכנה המושג של MACHINE INTERFACE הממשק בין האדם לבין המכונה ומערכת והיא בעצם רוצה לעשות ART INTERFACE שגם כן טכנולוגי

דובר 3: זה גם משהו שלאו דווקא צריך אותו. אתה לא צריך פסל של עץ שיזיז את הענפים שלו. אתה לא צריך את זה. יש פה משהו שהוא כבר נחמד אחר כלומר ללא צורך. הלכנו לפסטיבל "גיקו" שאתה בטח מכיר ולראות באמת את כל האנשים הבאמת גאונים ויוצרים

דובר 1: זה אירוע שיוסי ורדי מארגן והמשתתפים מתבקשים ליצור כל מיני דברים שהם לא בהכרח פרקטיים

דובר 3: להפך, שהם לא פרקטיים שהם שטותניקים. שהם מצחיקים שאין בהם צורך כלומר זה בדיוק הפוך מההנדסה הרגילה שאתה צריך להנדס משהו בשביל צורך אז פה יש איזה התפרקות ואתה רואה את חוש הומור ואתה רואה את היצירתיות ואת חדוות היצירה וזה באמת היה ממש מרתק ומעניין ואנחנו גם יצרנו שמה. אלון הביא מלא מחשבים שהיו להם באפקה שהם נועדו לגריטה ופירקנו אותם ויצרנו מהם שתי יצירות. ציפור מהמכסים של המחשבים שגם אבי אוסטפלד שהוא אחראי על התחום של המייקירם באפקה הוא חיבר לנו איזה מנוע שהציפור תזיז את הכנפיים כל כמה שניות וזה היה ממש נחמד וכיף. ועשינו עוד זוג שיצרנו אותו לגמרי מחלקים של מתוך המחשב שהם בצורה מכנית אבל נוגעים אחד בשני ונותנים נשיקה כלומר זה היה הרעיון, יצא קצת שונה אבל זה העניין באומנות שאתה צריך לזרום עם הדברים ולא להיתקע דווקא עם משהו שתכננת שיהיה כך ולא אחרת אלא זרימה

דובר 1: ויש לזה גם ערך חינוכי בסופו של דבר. המכללה להנדסה אתה רואה בזה תועלת אתה רואה בזה התקדמות של הסטודנטים שמשתתפים בדברים האלה

דובר 2: לגמרי, מאוד עוצמתי. כל דבר שאתה עושה קודם כל מתוך תשוקה זה כבר יש לו ערך ואתה עושה אותו בצורה טובה וזה הדרך הכי טובה גם ללמוד. אז אם אתה מסתכל על מה שבעצם אנחנו מתארים כאן שאנחנו עושים זה בדיוק הדברים שאנחנו מנסים לחנך אליהם ובאמצעות לא רק אליהם אלא באמצעותם הנושא של היצירה והתשוקה והאינטרדיסציפלינריות ותחושת המסוגלות ואפילו העבודה בצוות וכולם עוזרים אחד לשני המון דברים. זה מה שאתה מצפה ממוסד שמחנך מהנדסים שהוא יעשה במסע של סטודנט

דובר 3: אין להם הרבה ניסיון לעבוד עם החומרים לעבוד עם הידיים ולהתלכלך. הם כל היום יושבים עם המחשב, חושבים והכל נקי ומסודר ופתאום מגיעים לסדנה שאפשר להתלכלך אני חושבת שהרבה אנשים שהולכים לתחום הזה של הנדסה בפנים הם כן רוצים ליצור פיזית בידיים ולא רק במחשב ככה אני מאמינה

דובר 2: דרך אגב, היכולת להיות מהנדס טוב וחדשני ויזם זה גם היכולת להתנסות ולהיקשר. זה חלק מהתהליך הזה של היצירה האומנותית זה גם אתה מנסה ומשהו מצליח ולא מצליח אתה אוהב אותו ולא אוהב אותו והכל בסדר

דובר 3: ודווקא באומנות אין כישלון

דובר 1: יש כישלון מסחרי

דובר 3: שעושים משהו כזה בתוך אפקה, אין כישלון. יש התנסות, יש למידה יצא משהו פחות יפה. זה לא משנה. מי מחליט מה זה יפה זה בעיניי מתבונן

דובר 2: זאת הבחנה, אני חושב, סופר חשובה האמת אין כישלון, יש עוד ניסיון בדרך להצלחה.

דובר 1: והיציאה לעולם האמיתי יש בה גם איזשהו לקח לזה שהיא כשאנחנו בונים איזושהי מערכת כדאי שנבדוק לא רק איך היא בתנאי מעבדה ובתוך המחשב אלא איך היא משפיעה כשהיא מגיעה לעולם החיצוני לאנשים אולי משהו שבימים אלה עמק הסיליקון לומד בעצמו את ההשלכות הלא צפויות של שהדברים שהוא עושה

דובר 2: אז זה נכון מהמון אספקטים זה נכון גם בהיבט הכללי של אינטואיציה הנדסית בטח זה נכון בהיבט של מיחזור וקיימות והסוג אומנות של נירית מדגיש את זה מאוד בעצם זה שדברים שכבר נעשו והיו מאוד נוכחים כאן והינה אנחנו משתמשים בהם עוד פעם

דובר 1: מה התוכניות שלכם לעתיד?

דובר 3: אחרי ההתנסות הזאת שהייתה לנו של כמה מפגשים החלטנו כלומר חשבנו גיבשנו בעצם מה שאנחנו עומדים לעשות במועדון זה שילוב בין הנדסה אומנות מיחזור ומייקרים כלומר וגם יהיה מקום לעבוד שם במקום עצמו שלפני זה היו צריכים לבוא אלי לבית מלאכה זה לא כזה נוח עכשיו אנחנו מתכוננים לפתוח מחדש, כלומר לפתוח שוב אבל אחרי הניסיון שהיה לנו שזה נראה לי מאוד מאוד חשוב וגם הולך להיות משהו הרבה יותר אפקטיבי כל אחד יוכל לעשות יוכלו בצוותים, כמובן בהדרכה שלי יש שם בשביל המייקרים, משהו שבאמת היצירה תהייה נוכחת ואפשר יהיה פיזית לראות אותה בסוף התהליך וזה משהו שאותי הוא מרתק

דובר 1: יהיו לכם תערוכות גמר כמו בבתי הספר לעיצוב ואומנות?

דובר 3: אני לא יודעת אם תערוכות גמר אבל את היצירות לדעתי אנחנו נשים באפקה שאפשר יהיה לראות מה עושים ולהתעניין

דובר 2: באמת זה רעיון חדש, לא חשבנו על זה. יש לנו כל שנה באמת תערוכה של פרויקטי גמר אבל לא חשבנו לעשות גם תערוכה של יצירות אבל אולי הנה הזדמנות משהו חדש

דובר 3: אפשר אפשר לעשות את זה

דובר 1: נירית לבב פקר, אומנית רב תחומית ומובילת מועדון האומנות באפקה ואלון ברנע סגן נשיא לפיתוח באפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב תודה רבה לכם

דובר 3: תודה רבה לך תודה

דובר 2: תודה רבה