תלת מימד

תקציר המאמר

טכנולוגיות הדפסה תלת־ממדית של חומרים רכים המשלבים תאים ביולוגיים מאפשרות לייצר מבנים דמויי רקמה ואיברים. אחד החומרים הנפוצים ביותר המשמשים כדיו-ביולוגי הוא ג'ל המבוסס על ג'לטין בשל קלות ההדפסה שלו וכן בשל ההתאמה הביולוגית המצוינת שלו. עם זאת, כדי לייצר רקמות יציבות מבנית ומכנית במצב פיזיולוגי, יש צורך לחזק את הג'לטין. השיטה הנפוצה ביותר היא להשתמש בנגזרת של ג'לטין שלאחר הדפסת החומר עוברת קרינת UV הגורמת לג'ל להתקשות ולהתייצב. קרינת UV יכולה להזיק לתאים המשולבים בג'ל ומודפסים איתו, וכך למעשה להפחית את כמותם וחיוניותם. כדי להתגבר על כך, נחקרה גישה חדשה לחיזוק הג'לטין בלי שיהיה צורך בקרינת UV. הגישה מתבססת על קישור כימי חזק של ג'לטין לפפטיד בעל תכונות מכניות מצוינות. כמו כן הוספו מולקולות המשפרות את הצמיגות, את ההידרופיליות והאלסטיות ואת החיוניות להדפסת תלת־ממד. במאמר הודגמו יכולת ההדפסה של הג'לים החדשים, תכונותיהם ויציבותם בתנאים פיזיולוגיים וכן התאימות הביולוגית שלהם.